כבר הייתם פעם בקיבוץ שובל? אני לא. אז למה שפתאום ארצה לבקר שם? אז זהו. שיש לי עכשיו סיבה די טובה. קוראים לה:" מבואות הנגב". ולא מדובר באיזשהו אתר תיירותי או אטרקציה חדשה לילדים.
" מבואות הנגב" הוא מוסד חינוכי.המבנים והכתות נמוכים ומפוזרים בין מרחבים של מדשאות ועצים. בשער שממול, כך מתואר בכתבה שקראתי ב"דה-מרקר",מסתובבות פרות ומנעימות בגעייתן את סובביהן.
אז נכון שלא מדובר בעוד מוסד מבית היוצר של החינוך הסקנדינבי המפואר, אך ישנו נסיון אמיתי ומוצלח לצאת מהמסגרת המסורתית והמקובעת ולבדוק משהו חדש, אחר, עדכני לעידן המשתנה.
במבואות הנגב לא כל ציון ניתן על מבחן כתוב. גם ניסוי שבודק האם קפה הוא דשן טוב לצמחים, יכול להעניק לתלמיד שבדק ציון מעולה.
ומי אמר ששיעור ימשך 45 דקות ,בהן המורה ידקלם חומר ואולי גם יכתיב סיכום , כאשר לא בטוח בכלל שהוא זוכר את שמות כל הילדים בכתה? ב"מבואות הנגב" לומדים 4-5 אשכולות- אשכול הדמוקרטיה (היסטוריה ואזרחות), אשכול הומניסטיקה ( תנ"ך, ספרות, אמנות,פסיכולוגיה וסוציולוגיה.) בשעור מדעים יש מצב שתלמיד יעבוד בחממה, בחווה האקולוגית או בגן הירק. ואת נושא "משק המים"- הם ילמדו מזויות שונות ,כמו-ביולוגיה, כימיה, כלכלה וחברה.
המחשב- כמובן מהווה חלק אינטגרלי מהלמידה.בשיעורים רבים מחפשים מידע באינטרנט לצורך פרוייקט עליו הם עובדים.
כמובן שבתחילה היה חשש שהמחשב יהפוך לעוד אביזר , נח אמנם, אך לא שונה משמעותית מהספר והמחברת, אך לא כך היה הדבר. הגישה החדשה של: מיחשוב, אשכולות לימוד וביצועי הבנה, ביחד איפשרו למידה אחרת, פדגוגיה חדשה.
והמורה- הוא עובד הרבה יותר קשה.קל יותר לקחת את החומרים שמציע משרד החינוך ולהעביר אותם בעזרת ספרי הלימוד. אך ליצור למידה חדשה, מקיפה, רב תחומית, הכוללת דרכי הערכה חדשניות- כל אלה מהווים אתגר גדול מאד, ללא תגמול כספי. רק "משוגעים לדבר" יחזיקו מעמד, מן הסתם.
ענין נוסף ,אחר ולא קונבנציונלי, הוא שלצד ההקפדה והדאגה על רמת למידה גבוהה, ישנו חופש גדול לתלמיד. למשל, בענין הלבוש. מי שמתחשק לו יכול לבא גם בכפכפים.
אבל! כמו תמיד, גם במהלך רב ההרצאות ששמענו במהלך התואר הזה, הכל טוב ויפה, אפילו מאד. עד הבגרות. כן, כן. יש כזה דבר ועדיין לא המציאו לה אלטרנטיבה רשמית אחרת. וכך, גם במבואות הנגב, מקום כה חדשני ומרענן, גם כאן ב"יום הפקודה" התלמידים יבקשו מהמורה להיסטוריה שיסכם להם את החומר, כדי שיהיה להם קל לשנן זאת לפני המתכונת והבגרות.
אז מה יהיה? יהיה טוב. במיוחד אם כל אחד מאיתנו ייקח על עצמו לבצע שינוי קטן. כל פעם אחד. ועוד אחד... ובתור מורה למתמטיקה אני יכולה לומר לכם שבסוף זה יצא הרבה. אמן.
" מבואות הנגב" הוא מוסד חינוכי.המבנים והכתות נמוכים ומפוזרים בין מרחבים של מדשאות ועצים. בשער שממול, כך מתואר בכתבה שקראתי ב"דה-מרקר",מסתובבות פרות ומנעימות בגעייתן את סובביהן.
אז נכון שלא מדובר בעוד מוסד מבית היוצר של החינוך הסקנדינבי המפואר, אך ישנו נסיון אמיתי ומוצלח לצאת מהמסגרת המסורתית והמקובעת ולבדוק משהו חדש, אחר, עדכני לעידן המשתנה.
במבואות הנגב לא כל ציון ניתן על מבחן כתוב. גם ניסוי שבודק האם קפה הוא דשן טוב לצמחים, יכול להעניק לתלמיד שבדק ציון מעולה.
ומי אמר ששיעור ימשך 45 דקות ,בהן המורה ידקלם חומר ואולי גם יכתיב סיכום , כאשר לא בטוח בכלל שהוא זוכר את שמות כל הילדים בכתה? ב"מבואות הנגב" לומדים 4-5 אשכולות- אשכול הדמוקרטיה (היסטוריה ואזרחות), אשכול הומניסטיקה ( תנ"ך, ספרות, אמנות,פסיכולוגיה וסוציולוגיה.) בשעור מדעים יש מצב שתלמיד יעבוד בחממה, בחווה האקולוגית או בגן הירק. ואת נושא "משק המים"- הם ילמדו מזויות שונות ,כמו-ביולוגיה, כימיה, כלכלה וחברה.
המחשב- כמובן מהווה חלק אינטגרלי מהלמידה.בשיעורים רבים מחפשים מידע באינטרנט לצורך פרוייקט עליו הם עובדים.
כמובן שבתחילה היה חשש שהמחשב יהפוך לעוד אביזר , נח אמנם, אך לא שונה משמעותית מהספר והמחברת, אך לא כך היה הדבר. הגישה החדשה של: מיחשוב, אשכולות לימוד וביצועי הבנה, ביחד איפשרו למידה אחרת, פדגוגיה חדשה.
והמורה- הוא עובד הרבה יותר קשה.קל יותר לקחת את החומרים שמציע משרד החינוך ולהעביר אותם בעזרת ספרי הלימוד. אך ליצור למידה חדשה, מקיפה, רב תחומית, הכוללת דרכי הערכה חדשניות- כל אלה מהווים אתגר גדול מאד, ללא תגמול כספי. רק "משוגעים לדבר" יחזיקו מעמד, מן הסתם.
ענין נוסף ,אחר ולא קונבנציונלי, הוא שלצד ההקפדה והדאגה על רמת למידה גבוהה, ישנו חופש גדול לתלמיד. למשל, בענין הלבוש. מי שמתחשק לו יכול לבא גם בכפכפים.
אבל! כמו תמיד, גם במהלך רב ההרצאות ששמענו במהלך התואר הזה, הכל טוב ויפה, אפילו מאד. עד הבגרות. כן, כן. יש כזה דבר ועדיין לא המציאו לה אלטרנטיבה רשמית אחרת. וכך, גם במבואות הנגב, מקום כה חדשני ומרענן, גם כאן ב"יום הפקודה" התלמידים יבקשו מהמורה להיסטוריה שיסכם להם את החומר, כדי שיהיה להם קל לשנן זאת לפני המתכונת והבגרות.
אז מה יהיה? יהיה טוב. במיוחד אם כל אחד מאיתנו ייקח על עצמו לבצע שינוי קטן. כל פעם אחד. ועוד אחד... ובתור מורה למתמטיקה אני יכולה לומר לכם שבסוף זה יצא הרבה. אמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה