יום ראשון, 13 בנובמבר 2011

מה אנחנו יודעים על "טלהפסיכיאטריה"?

"קרוב או רחוק"?-זאת השאלה!
רגע, מה קרה לי? נהייתי פתאום שייקספיר ובכן- יש לי כמה תובנות . אני מבקשת לשתף אתכם, קוראי החביבים.
פעם הקשר בין אנשים היה קשר מקרוב. כשרציתי לקנות שולחן- הייתי נודדת לרחוב הרצל בתל-אביב. כשהתחשר לי לאכול פיצה- הייתי יורדת לפיצריה שמעבר לרחוב. כשרציתי ללמוד למבחן בגרות עם חברה- היינו נפגשות אצלי או אצלה, וכשהזדקקתי לסיוע ולעזרה - הייתי הולכת לפסיכולוג, מתיישבת על הכורסא שמולו ומתחילה לדבר, ולדבר.
אבל כמו שאומר השיר: "היו זמנים". ובעידן העכשווי כמעט כל דבר ניתן לעשות מרחוק. וכשאני אומרת "רחוק" , אני לא מתכוונת לטלפון. אני מתכוונת לקשר מקוון. את השולחן אני קונה דרך אתר רלוונטי באינטרנט. לפיצריה- מי כבר הולך? .מזה בכלל?ללמוד עם חברה, מה- אני אבזבז זמן לסוע אליה? נצ'טט כבר על החומר החשוב.  ואם אני זקוקה לסיוע פסיכולוגי או פסיכיאטרי- אז הנה החידוש- קוראים לזה "טלהפסיכיאטריה"
משמעות המושג היא- טיפול נפשי מרחוק.היום ישנן שיטות רבות לתמיכה וטיפול נפשי ברשת. מייל, פורומים למענה על שאלות וגם טיפול, צ'אט, אתרים ממוחשבים שמחליפים טיפול פסיכולוגי ממוקד, כמו חרדה או הפרעות שינה וגם טיפולפסיכיאטרי ופסיכולוגי ברשת באמצעות תוכנות וידאו כמו סקייפ.
האם זה אפשרי? אז כמובן שיש דעות לכאן ולכאן. הנקודה המשמעותית, שמתקשרת גם ללמידה שלנו בתואר, היא שלא נכון הוא לקחת את המודל הישן של טיפול פסיכולוגי ולהעתיק את הפורמט שלו שיתאים לטיפול דרך המחשב. זו לא פריצת הדרך. כשמדברים על המונח החדש" טיפול נפשי ברשת" צריך לחשוב על איך לנצל את הרשת באמת כדי לשפר את הטיפול ולא כדי לשכפל אותו. ובמילים אחרות- איך לקחת את התכונות של הרשת ולהפוך אותן לכח מניע שיגרום לטיפולים להיות זמינים יותר, נגישים יותר, זולים יותר אבל בעיקר- טובים יותר.