"לפני שנים רבות..." ככה התחילו סיפורי האגדות.אז הנה עוד אחד.
ארצינו הקטנטונת ניחנה בשמונה-תשעה קבין של סכסוכים, חילוקי דעות ותפיסות עולם שונות,אך תמיד חרתה על דגלה את ערכי הדמוקרטיה וחופש הדיבור. ולכן זכור לי היטב כיצד במהלך שנות חיי המתבגרות, הייתי עוברת לא פעם ליד מעין דוכן קטן, שני צעירים עומדים מאחוריו, ומרכולתם- בקשה שאחתום על עצומה.
כמעט לכל דבר ועינין צצו להן העצומות, על ליקויים חברתיים, עוולות מערכת המשפט, כמובן שמאל מול ימין ועוד .
הטכניקה היתה קבועה. היה שלט גדול עם סלוגן בענין המדובר, היה הסבר מילולי מאחד המחתימים על המניפיסט שעומד מאחורי ,ולבסוף ... הנייר מלא הרובריקות,שרק צריך לקחת את העט (עוד פריט שבקרוב יהפוך למוצג ארכיאולוגי),ולמלא הפרטים ולחתום.
אז עד כאן פינתינו "לפני שנים רבות".
שלשום עיינתי ברשימת המיילים היישוביים, שביניהם אני מוצאת הרבה חומרים לבלוג שלי,וכותרת אחת סיקרנה אותי.
היה כתוב בה:" חוצפה שאין כדוגמתה.." אז פתחתי וצפיתי בסרטון הבא:
ארצינו הקטנטונת ניחנה בשמונה-תשעה קבין של סכסוכים, חילוקי דעות ותפיסות עולם שונות,אך תמיד חרתה על דגלה את ערכי הדמוקרטיה וחופש הדיבור. ולכן זכור לי היטב כיצד במהלך שנות חיי המתבגרות, הייתי עוברת לא פעם ליד מעין דוכן קטן, שני צעירים עומדים מאחוריו, ומרכולתם- בקשה שאחתום על עצומה.
כמעט לכל דבר ועינין צצו להן העצומות, על ליקויים חברתיים, עוולות מערכת המשפט, כמובן שמאל מול ימין ועוד .
הטכניקה היתה קבועה. היה שלט גדול עם סלוגן בענין המדובר, היה הסבר מילולי מאחד המחתימים על המניפיסט שעומד מאחורי ,ולבסוף ... הנייר מלא הרובריקות,שרק צריך לקחת את העט (עוד פריט שבקרוב יהפוך למוצג ארכיאולוגי),ולמלא הפרטים ולחתום.
אז עד כאן פינתינו "לפני שנים רבות".
שלשום עיינתי ברשימת המיילים היישוביים, שביניהם אני מוצאת הרבה חומרים לבלוג שלי,וכותרת אחת סיקרנה אותי.
היה כתוב בה:" חוצפה שאין כדוגמתה.." אז פתחתי וצפיתי בסרטון הבא:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה