שלום לכולם.
חזרתי מ"חופשת הלידה",וכעת אני יותר פנויה כדי להתמסר לכתיבה ועיון בבלוג .
בשבוע שעבר מצאתי כתבה מאד מעניינת ורלוונטית לנו, המתקשבים העתידיים בחינוך.
הכתבה מספרת על עליזה, שגרה כעת בירוחם,אך חייתה מספר שנים בארה"ב.היא עבדה בבית ספר יהודי כסייעת בכיתה( פונקציה מאד נפוצה שם).
כששבה לארץ הזדמן לה וביחד עם צוות טכני מטעם בית הספר היא הפכה להיות "מורה מרחוק".הבאתי לפניכם מספר קטעים מתן הכתבה:
נשמע מאד קסום, אך מסתבר שלא כל ההורים התלהבו בתחילה. חלקם לא רצה שילדם יהיה שפן נסיונות ,כי זה היה פרוייקט חדשני במקום.ההורים אף טענו שאלה מהם שלמדו כך באוניברסיטה בשלב מסוים השתעממו,ופחדו שאחרי ההתלהבות הראשונית לילדים יימאס מהמסך. הם גם הביעו תמיהה כיצד בדיוק עליזה תבדוק מבחנים ותשמור על קשר אישי עם התלמידים.
עליזה ניסתה למצוא פתרונות לחלק גדול מהבעיות.היא הבינה שבשיטה זו היא חייבת "לעבור מסך". היא צריכה להיות מאד אטרקטיבית ויצירתית, וכל הזמן להפעיל את הילדים.
עליזה מספרת שהיא משקיעה רבות בקשר עם ההורים,וכל זאת בשעות הקטנות של הלילה,כאן בארץ ( נשמע לנו מוכר- מגילה) .
בסיום שנת הלימודים הראשונה בית הספר ערך סקר לבדוק את מידת שביעות הרצון של ההורים והתלמידים מהתוכנית. ואכן שביעות הרצון היתה גבוהה.
אך יחד עם כל ההצלחה ,שימו לב:
עליזה מודה שההוראה מרחוק אינה השיטה האידאלית,אלא באה לענות על צורך. מדובר במציאות בה המורים שמגיעים ללמד עברית בארה"ב ,גם אם הם מצליחים, לא נשארים לזמן ארוך, ולכן המציאות של ההוראה מרחוק, כאשר מדובר במורה טוב, עדיפה.
כמוכן היא מציינת שחייבת להיות תמיכה גדולה ומשמעותית מצד ההנהלה והצוות הטכנולוגי במקום, שהרי ההקמה של הצד הטכני ,הן האיבזור בכיתה והן אצלה בבית, כרוכה בעלויות גבוהות ובחשיבה מרובה.
לעליזה יש חלום. היא רוצה להקים בארץ מרכז שיכשיר מורים ללמד בשיטת ההוראה מרחוק.אולי כך תיפתר למשל, בעית המחסור במורים לאנגלית. יש מצב שאפילו בקרוב מורה מרעננה יוכל ללמד תלמידים מבתי ספר בנגב.
אז מה אתם אומרים? אולי אנחנו פה בשביל זה?
שבת שלום
חזרתי מ"חופשת הלידה",וכעת אני יותר פנויה כדי להתמסר לכתיבה ועיון בבלוג .
בשבוע שעבר מצאתי כתבה מאד מעניינת ורלוונטית לנו, המתקשבים העתידיים בחינוך.
הכתבה מספרת על עליזה, שגרה כעת בירוחם,אך חייתה מספר שנים בארה"ב.היא עבדה בבית ספר יהודי כסייעת בכיתה( פונקציה מאד נפוצה שם).
כששבה לארץ הזדמן לה וביחד עם צוות טכני מטעם בית הספר היא הפכה להיות "מורה מרחוק".הבאתי לפניכם מספר קטעים מתן הכתבה:
נשמע מאד קסום, אך מסתבר שלא כל ההורים התלהבו בתחילה. חלקם לא רצה שילדם יהיה שפן נסיונות ,כי זה היה פרוייקט חדשני במקום.ההורים אף טענו שאלה מהם שלמדו כך באוניברסיטה בשלב מסוים השתעממו,ופחדו שאחרי ההתלהבות הראשונית לילדים יימאס מהמסך. הם גם הביעו תמיהה כיצד בדיוק עליזה תבדוק מבחנים ותשמור על קשר אישי עם התלמידים.
עליזה ניסתה למצוא פתרונות לחלק גדול מהבעיות.היא הבינה שבשיטה זו היא חייבת "לעבור מסך". היא צריכה להיות מאד אטרקטיבית ויצירתית, וכל הזמן להפעיל את הילדים.
עליזה מספרת שהיא משקיעה רבות בקשר עם ההורים,וכל זאת בשעות הקטנות של הלילה,כאן בארץ ( נשמע לנו מוכר- מגילה) .
בסיום שנת הלימודים הראשונה בית הספר ערך סקר לבדוק את מידת שביעות הרצון של ההורים והתלמידים מהתוכנית. ואכן שביעות הרצון היתה גבוהה.
אך יחד עם כל ההצלחה ,שימו לב:
עליזה מודה שההוראה מרחוק אינה השיטה האידאלית,אלא באה לענות על צורך. מדובר במציאות בה המורים שמגיעים ללמד עברית בארה"ב ,גם אם הם מצליחים, לא נשארים לזמן ארוך, ולכן המציאות של ההוראה מרחוק, כאשר מדובר במורה טוב, עדיפה.
כמוכן היא מציינת שחייבת להיות תמיכה גדולה ומשמעותית מצד ההנהלה והצוות הטכנולוגי במקום, שהרי ההקמה של הצד הטכני ,הן האיבזור בכיתה והן אצלה בבית, כרוכה בעלויות גבוהות ובחשיבה מרובה.
לעליזה יש חלום. היא רוצה להקים בארץ מרכז שיכשיר מורים ללמד בשיטת ההוראה מרחוק.אולי כך תיפתר למשל, בעית המחסור במורים לאנגלית. יש מצב שאפילו בקרוב מורה מרעננה יוכל ללמד תלמידים מבתי ספר בנגב.
אז מה אתם אומרים? אולי אנחנו פה בשביל זה?
שבת שלום
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה