הרהורים לשנה החדשה

הקיץ חלף, היו לי המון ענינים לשתף אתכם, אך לא היה לי פרט חשוב אחד- זמן. נכס כה יקר. תמיד ידעתי שהוא חסר לי אבל מאז שאני נשאבתי , לשמחתי הרבה, לעולם המתוקשב, אני מגלה כל פעם מחדש כמה שהדבר דורש הרבה זמן.
אז הנה חלף לו המבחן האחרון, בקורס המכוון של ד"ר יונה מילר. האמת היא שהוא היה גם הראשון. זה לא אומר שצריך לקנא בנו- אנשי התיקשוב של התואר השני. עבדנו, וחלק מאיתנו עדיין עובד מאד קשה כדי לסיים את הגשת כל העבודות . אני תוהה מה עדיף, לקבל בסיום קורס עבודה או לגמור הכל בבת אחת, במבחן מוגדר וזהו.
העבודות דרשו מאיתנו הרבה חשיבה לפני תחילת כל עבודה, בחירת הנושא, קבלת אישור מהמרצה, ואז מתחיל החלק הרציני- לשבת הרבה מאד זמן ולעבוד ולעבוד. וגם כשכבר נראה שהבענו אל הסוף- תמיד עוד היה מה לשנות/להוסיף.
אבל, זהו. אנחנו ערב החגים, ובעוד חברותי למסלולי הלימוד האחרים ממשיכות ללמוד למבחנים , והכל תוך כדי העבודה המאומצת הרגילה שלהן, אנחנו יוצאים אל החופש , פנויים לקבל את הימים הנוראים, לחשוב על כל מה שחלף לו השנה, להתרפק על הזכרונות הנעימים, על החוויות המיוחדות שחווינו, ומהצד השני, לחשוב היכן פספסנו , מתי לא פעלנו נכון והעיקר- ללמוד לקראת השנה החדשה.
אני מבקשת לברך את כולנו בשנה של בריאות, שמחה והרבה סיפוק מהעשיה הברוכה שלנו.
אני שמחה כ"כ על שזכיתי להכיר השנה קבוצה כ"כ איכותית, רב תרבותית ומיוחדת.
שנה טובה